מתי ואיך להשתמש ב"חכמת ההמונים" בארגון ?

נכתבע"י ב יום שני, 13 פברואר, 2012 ב

גם אתה סמכת לא פעם על מומחה שייתן תשובות טובות והתאכזבת ?

גם אתה הצטרפת למנהלים רבים שהשתכנעו שבנושאים מסויימים הרבים חכמים יותר מהאיש המבריק ביותר בארגון ?

כבר עשית שולחנות עגולים, שיתוף עובדים, סקרים ארגוניים ועוד מגוון שיטות . נדמה לך שהעובדים מקבלים במה לביטוי ולהשפעה, אבל אתה לא בטוח שהארגון שלך באמת מצליח להרוויח את חכמת ההמונים ולהפוך אותה לנכס מניב.

הנה מורה נבוכים ראשוני למנהל השואף להפעיל את חכמת ההמונים בדילמה ניהולית מורכבת.

נתחיל בבדיקת התכנות ראשונה – האם אני באמת מאמין שחכמת ההמונים תסייע בדילמה זו ?

שאלה א ב
האם יש לי תשובות מועדפות עלי לדילמה? לא כן
האם לעובדים בארגון יש עניין בדילמה זו? כן לא
האם הדילמה קשורה בפתרון בעיה טכנית /הנדסית / מקצועית / פיננסית? לא כן
האם הדילמה קשורה במדיניות/אסטרטגיה או קבלת החלטות? כן לא
האם יש לעובדים גישה למידע הקשור בדילמה כן לא
סה"כ

סמן את התשובה המתאימה לכל שאלה.  מנה את מספר התשובות בכל עמודה.

אם ענית 5 תשובות בטור א' – טוב תעשה אם תשתמש בחכמת ההמונים בדילמה העומדת בפניך.

תודה ! עכשיו כשאני יודע שכדאי לעשות את זה, רק צריך לדעת איך ?

יש מגוון דרכים לניהול חכמת המונים , כולן מבוססות על 4 כללים מחייבים:

כלל 1מגוון – תן מקום לשונות ולריבוי של דעות להישמע בתהליך.

 

כלל 2עצמאות – צור את התנאים שדעותיהם של אנשים לא ייקבעו על ידי דעות אחרים בסביבתם.

 

כלל 3ביזור – שתף אנשים מפוזרים הרחוקים ממוקדי קבלת ההחלטות הרגילים של החברה.

 

כלל 4קיבוץ – צור שיטה יעילה לאיסוף ועיבוד המידע שתאסוף.

( תודה ל James Suroweicki ששיתף אותנו בחכמתו בספרו הידוע "חכמת ההמונים" (The wisdom of crowds ) וניסח את הרעיונות שבבסיס הכללים האלו. )

הנה כמה אפשרויות "עשה זאת בעצמך" שכל מנהל יכול להפעיל כדי להרוויח את חכמת ההמונים בארגון שלו:

שוק החלטה

שיטה זו מתאימה לדילמה אסטרטגית עם פתרונות מוגדרים היטב.
היא מבוססת על ההנחה שממוצע פשוט של הערכות קבוצה יהיה מדוייק יותר מתשובה אחת של מומחה.

כל שעליך לעשות הוא לנסח סט שאלות סגורות שהתשובה עליהן הנה חד משמעית.

לדוגמא :
האם עלינו להשקיע בפיתוח המוצר הזה?
האם השוק יעדיף את גרסה א' או גרסה ב' של המוצר?
האם הלקוחות הקיימים שלנו יגלו עניין במוצר זה או שיש לפנות לשווקים חדשים?
מה המחיר הסביר שיסכים לקוח ממוצע לשלם על המוצר הזה?

שים לב! אל תשאל שאלת סקר לגבי ההעדפה הפרטית של הנשאל. (איזה מוצר אתה מעדיף לקנות?) אלא – תשאל מה תהיה לדעתו עמדת הרבים . (מה אתה חושב יעדיפו מרבית הצרכנים לקנות?)

 

  • הצג את השאלות לכמה שיותר בעלי עניין בחברה שלך אשר להערכתך יש להם מידע רלוונטי (אפילו מינימלי ) לצורך מענה על השאלות.
    אל תשכח לקיים את 3 הכללים המחייבים!!!
  • נתח את התשובות ניתוח כמותי (ממוצעים, סטיות תקן וכו').
  • בצע חשיבה בעזרת מומחים לניתוח התוצאות- תוכל ללמוד מכך הרבה
    תן אמון בממצאים!!!!

שוק רעיונות

גישה זו מתאימה לבעיות מורכבות אשר אין להן פתרונות מוגדרים ידועים מראש.

במקרה זה נדרש תהליך חשיבה רב ממדי אשר כולל שני שלבים:

א. ניסוח אפשרויות

ב. בחירה מבין אפשרויות – ניתן לבצע באמצעות השיטה של שוק החלטה!
שלב ניסוח האפשרויות הוא המרתק והמלהיב ביותר בתהליכי חשיבה המוניים –
איך מפעילים את כל המערכת לחשוב באופן מגוון, עצמאי ומבוזר על דילמה אסטרטגית?
איך אוספים את כל הרעיונות ומארגנים אותם?

שוק רעיונות ב – 5 צעדים

א. נסח שאלה פתוחה , חיובית ברורה ומלהיבה. (כיצד נתמודד בהצלחה עם תחרות מצד יצרנים בסין?)

ב. פתח "כיכר שוק" לדיון והעלאת רעיונות בנוגע לשאלה זו. שים לב! אפשר לשתף אנשים מהארגון בתכנון השוק כדי שיהיה יצירתי מזמין ומלהיב. השוק יכול להיות: באמצעות שיתוף on line או באמצעות מפגש פיזי בין אנשים. (רצוי לשלב בין שתי השיטות)
השוק מצליח כאשר הוא:
מאפשר העלאת רעיונות באופן שוויוני בלי סתימת פיות
מאפשר פיתוח רעיונות על ידי תגובות ושיח בין מגוון דעות
ניתן מספיק זמן למחשבה כדי שיעלו רעיונות שטרם חשבו עליהם בארגון

ג. תעד את כל הרעיונות שעלו. (רעיון שלא תועד, אינו רעיון !!)

ד. תן לקבוצה קטנה מבין השותפים לארגן את הרעיונות בקטגוריות משותפות.

ה. הזמן את כלל המשתתפים לנסח בכל קטגוריה פתרונות / הצעות החלטה

ו. נסח רשימה של אפשרויות להחלטה .

ז. בצע שוק החלטה , כדי לדעת מה יש ל"חכמת ההמונים" לומר על האפשרות הטובה ביותר מבין האפשרויות שנוסחו.

שים לב! לא מומלץ ולעתים מסוכן לנהל שוק רעיונות "עשה זאת בעצמך" בנושאים רגישים שיש סביבם מאבקי כוח וסכסוכים.

אשמח לשמוע מניסיונך רתם עפר 054-4612617  צור קשר

בהצלחה!

השאר תגובה